מרכז לימוד לאבני חן
מהי אבן חן ?
אבן חן או 'אבן טובה' הינה אבן מיסוד מינרלי או סלעי המגיע בעיקר ממעמקי האדמה ולעיתים מופיע גם בנחלים ונהרות.
בעת מציאת האבן היא נראית לחלוטין כמו אבן רגילה, כזו שאנחנו רגילים לראות בקרקעית הים או הנהר אך עם עיבודה, מקלפים את שכבת המינרל המצפה אותה, מלטשים את האבן וחושפים אט אט את החן המצוי בה. מקורן של אבני החן הינו קדום משחר ההיסטוריה והן נחשבות לבעלות ערך רב.
בעבר, היו משמשות האבנים ליצירת פסלי נוי/ ראווה. ביהדות שימשו אבני החן חלק ארי מעיטורם של כהני בית המקדש שלבשו 12 אבני חן, כמספר שבטי ישראל.
וכמובן, כפי שאנו מכירים אותן גם היום, לתכשיטים.
אבני החן, בדומה ליהלומים הם אבנים חזקות מאוד ולא ניתנות לשחיקה בקלות.
מחירן של אבני החן נקבע ע"פ חמישה קריטריונים עיקריים:
צבע:
את צבען של אבני החן מעריכים בעיקר לפי עומקו של הצבע ובהירותו (טוהר הגוון).
הצבע האולטימטיבי הוא צבע המשאיר אחריו עקבות קלות וסימנים של צבעים אחרים המחזקים את גוון הצבע של האבן ואינם כהים/ בהירים בצורה דומיננטית מדי.
צבען של האבנים ניתן ל'טיפול' וחידוד הגוון בטיפול שנעשה בחום גבוה העוזר לגווני האבן להתפרץ בצורה ברורה יותר ומחזק את הגוון שלהם.
טיפולים:
אבני חן רבות בתעשייה מטופלות במגוון שיטות המשפרות את הצבע והברק של האבן.
במידה ונמצאה אבן חן שאינה מטופלת אך עדיין עונה על קריטריונים של צבע, חיתוך וברק מרהיבים, תוכל להגיע למחירים גבוהים מאוד.
בהירות:
כמעט בכל אבני החן נוכל למצוא "לכלוכים" בצורת גריסים קטנטנים המופיעים בתוך האבן ומשפיעים על צבעה. כמובן שגם באבנים כאלו ישנה דרך לטפל ולשפר את צבען אין דירוג אחיד בנושא הבהירות אך מובן מאליו שככל שהאבן תכיל פחות "לכלוכים" ובהירותה תהיה יותר צלולה- כך ערכה יעלה.
חיתוך:
בשונה ממה שלמדנו על יהלומים, בהם יש חיתוך המציג באופן מושלם את בהירותו ופיזור הצבע של היהלום, באבני חן אין פרופורציות קבועות מראש.
החיתוך האידיאלי לאבן חן הוא כזה שיציג את שלל גווניה וצבעיה של האבן בצורה האולטימטיבית והוא ישתנה מאבן לאבן. חיתוך טוב ואיכותי הוא כזה שיציג את גווניה של האבן ו'יאיר' את האבן המוצבת על התכשיט.
גודל:
את משקלן של אבני החן מודדים ע"פ יחידת המידה קראט (0.200 מ"ג), כפי שמודדים יהלומים. אך לעיתים עדיף וכדאי להסתכל על האבן במבט עילי שכן, אם עתידה להיות משובצת בתכשיט שטח הפנים שלה הוא הגודל ה"מעניין", השטח הנראה לעין. כדי לבדוק את גודלו של השטח הנראה לעין מסתכלים במבט על על האבן. ככל שהשטח הנראה לעין גדול יותר, כך ערכה של האבן עולה.